#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. א היוצא ליהרג האם מקריבים קורבנותיו?	אם זבחו זבוח כבר מקריבים, אבל אם חטא לאחר שנגמר דינו ואפ' חטא לפני רק לא הקריבו קרבנותיו אין מענין את דינו ואין מקריבים.	ערכין ז.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. ב האשה שיוצאה לסקל האם ממתניתין לה עד שתלד. ומה הטעם?</p>	"<p dir=""rtl"">עד שלא ישבה על המשבר אין ממתינין לה ואף שדמי הולדות לבעל רבתה התורה ""ומתו <u>גם </u>שניהם"" לרבות העובר. משישבה על המשבר ממתינין לה שכיון שנעקר הוא גוף אחר.</p>"	ערכין ז.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. ג אשה מעוברת שמתה מי אמרינן שמת קודם העובר או האם<p dir=""rtl"">ולמאי נפק&quot;מ (ענין נחלה, מיתת ב&quot;ד, פיקוח נפש)?</p>"	"לענין נחלה שאינו מוריש לאחים מן האב בנכסי האם - העובר מת קודם. <p dir=""rtl"">כשממיתים אותה - היא מתה קודם ולכן במיתת ב&quot;ד מכין אותה כנגד בית הריונה כדי שלא תתנוול. </p><p dir=""rtl"">אם מתה האם מחללין את השבת להציל את הולד שאולי האם מתה לפניו ואף שעדין אין לו חזקת חי.</p>"	ערכין ז.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: א 'האשה שמתה נהנין בשערה ובהמה שמתה אסורה בהנאה' מאי שנא (2)?	"רב אומר שבשיער עצמו אין לחלק ומה שהתירה המשנה זה דוקא בפאה נכרית ודוקא כשאמרה תנו אין זה כגופה ומותר אבל לא אמרה תנו זה כגופה ואסור. אם תלי ליה בסיכתא הסתפק (בלא אמרה תנו) ר' יוסי בר חניא אם זה כגופה {לענין אשה צדקת האם ניצל לה בעיר הנידחת}<p dir=""rtl"">רב נחמן בר יצחק אומר בשיער ממש ובאשה מיתתה אוסרתה ובשיער לא שייך מיתה, אבל בבהמה גמר דינה אוסרתה וזה גם על השיער. תניא כוותיה דרב ותניא כוותיה דרנב&quot;י.</p>"	ערכין ז:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: ב אין בערכין פחות מ- ולא יותר מ- ומנין? ומה הדין אם יש לו סכום בינים?	"אין פחות מסלע דכתיב &quot;כל ערכך יהיה בשקל הקדש&quot; ולא יותר מחמישים דכתיב &quot;חמישים&quot;.<p dir=""rtl"">אם אין לו אלא ה' וכד' חכמים אומרים נותן את כולן דכתיב &quot;אשר תשיג יד הנודר&quot; ור&quot;מ אומר אינו נותן אלא סלע [והי קרא מבעי יד נודר ולא נידר] וסתמה המשנה בסוף כחכמים.</p>"	ערכין ז:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: ג היו בידיו חמש סלעים ואמר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי, אמר שני ערכי עלי בבת אחת, כיצד יתנם?	"אמר בזו אחר זו - אם נתן לשניה ד' ואח&quot;כ אחד לראשונה יצא, שלשני אין לו ולכן אין חייב כרגע כלום ובעל חוב מאוחר שקדם וגבה גבוי ולכן לא נשאר לראשון אלא אחד ונתנו, אבל אם נתן תחילה לראשון ד' לא נתן את מה שחייב ולא יצא ידי ראשונה. <p dir=""rtl"">בבת אחת - הסתפק רב אדא בר אהבה האם נותן שתים וחצי לזאת ושתים וחצי לזאת או שכולם ראוים לשתיהן וידי שתיהן לא יצא תיקו.</p>"	ערכין ז:		שני
